נעה מבורך

אורח/ת

10
דברי דובר/ת
1,178
סה"כ מילים
2
ישיבות

כל דבריו/ה לפי ישיבה

ייצוא כל דבריו/ה

פרוטוקול 498 — 2025-12-07 (6 דברי דובר/ת)

אני לא השלמתי את דבריי אתמול.
דברי דובר/ת #266 | 6 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
נכון.
דברי דובר/ת #268 | 1 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אפתח בתודה על הדיון התקין ועל זה שהחברה האזרחית יכולה לדבר בוועדה ולדבר על הסעיפים של החוק.
דברי דובר/ת #270 | 17 מילים
◂ 1 הפסקה — לחצו להצגה
אני אדבר על סעיף המטרה ואני רוצה להגיד שני דברים. דיברו לפניי על צורכי הביטחון וגברתי יועצת המשפטית אמרה בפעם שעברה שאי אפשר להגיד ביטחון כאשר החוק הוא חוק תיקון ביטחון. הרחבת שורות צה"ל נראית לנו הכרחית - - -
דברי דובר/ת #272 | 40 מילים
◂ 2 הפסקות — לחצו להצגה
בשבוע שעבר נאמר פה שלא כתוב בתכליות החוק המילה ביטחון ואת אמרת בצדק זה חוק שירות ביטחון ולא צריך לכתוב את המילה פעמיים. אני אומרת שצריך להופיע הפירוש למילה ביטחון. בזמן הזה שיש אשרור צווי שמונה כמעט כל חודש כי יש הגדלה וצורך אז גם הרחבת שורות צה"ל צריכה להיכנס. זה לא חוק שבא בוואקום במציאות לא קיימת. אם התכלית היא לא הרחבת השורות ומצד שני עולים פה חוקים או עולות הצבעות שאומרות שצריך להרחיב את השורות בצה"ל אז צריכה להיות לזה גם התייחסות מילולית בחוק הזה.
דברי דובר/ת #275 | 87 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אני רוצה רק לחדד. ההקלה של הנטל מעלינו זו התוצאה. זו לא המטרה של מדינת ישראל. מבחינתי, גם אחרי 360 יום כולל עכשיו באמצע סבב לא באתי לכאן רק כדי שתורידו את הנטל. נטל זה תוצאה של צורך. הצורך מבחינתנו הוא שיהיה פה ביטחון. אומנם אי אפשר לשים את המילה בחוק אבל שצה"ל יידע להתמודד עם שבע גזרות ושאנחנו כאזרחים נוכל להרגיש ביטחון. התכלית היא לא להקל עלינו את הנטל. הנטל היא תוצאה של הצורך. התכלית מבחינתנו היא הצורך עצמו שנרגיש שיש הרחבת שורות צה"ל כדי שנדע שאנחנו מסתכלים לילדים שלנו בעיניים אנחנו נותנים להם ביטחון. זו נקודה אחת לחדד על מה שאנחנו עליי. לא מדובר על הפחתת נטל כמטרה אלא כתוצאה. הדבר השני שאני רוצה להגיד לגבי התכלית הוא לגבי מה שדובר פה על מעמד לומדי התורה. יכול להיות שצריך להיות במדינת ישראל חוק יסוד כבוד התורה כמדינה יהודית ודמוקרטית. דעתי האישית שכנראה צריך להיות משהו בכיוון ואז שם רלוונטי לדבר על כבוד התורה. בעלי שהוא אדם שיש לו מעמד תורני ולומד תורה גם בצו המילואים הנוכחי לא כתוב בשום מקום שזה מגיע מזה שמסדירים את מעמדו או שמעודדים את לימודי התורה שלו וגם לא בצו הראשון שהוא קיבל כאשר הוא היה בדרך להיות לוחם. אני תוהה לעצמי מה ההבדל בין אנשים שהם לומדי תורה שאצלם בצו לא כתוב שזה נועד להסדיר את מעמדם או נועד להסדיר את מעמד לומדי תורה או את מעמד התורה לעומת אנשים שכן כתוב להם בצו. בסוף כולם צריכים להיגזר מאותו חוק שירות ביטחון. לכן זה לא צריך להיות שונה מהצווים שאנחנו מקבלים הביתה. גם אנחנו אנשים תורניים, גם אנחנו מקבלים צווים וברור לנו שאנחנו מגיעים לצווים כחובה תורנית חוץ מהחובה האזרחית. זה לא צריך להיות כתוב שם. יכול להיות כתוב בחוק אחר שעוסק בלימוד התורה בישראל. אני שואלת איך זה מסתדר עם הצווים שלנו.
דברי דובר/ת #284 | 291 מילים

פרוטוקול 508 ו-509 — 2025-12-16 (4 דברי דובר/ת)

לא תכננתי להתייחס לזה, אבל לכל המילואימניקים פה יש זכות לדבר, אף אחד לא יחליט מי עשה יותר ומי עשה פחות, אז בבקשה לכבד את מי שנמצא לידך. לגבי הסעיפים בחוק. אני חושבת שרוב הדיונים פה על הסעיף נגעו באיך לאפשר לבחור חרדי להיות בצבא, השאלה אם אנחנו צריכים את זה בתוך חוק שירות ביטחון. המטרה של הסעיף בחוק שירות ביטחון של להגדיר מי זה חרדי זה לגייס את מי שלא התגייס עד עכשיו. אם זה אנשים שממילא מיועדים לגיוס אז יכול להיות שבאמת קשה להם לחזור לבית חרדי וצריך לעשות יותר התאמות וצריך לקבוע תקנות, אבל זה לא קשור לסעיף עצמו שהמטרה שלו זה להוסיף חיילים. זה חוזר לסעיף המטרה של החוק. אם סעיף המטרה יהיה צורכי הביטחון והרחבת השורות בצה"ל, לאור זה שיש לנו הרבה חזיתות, אז גם כל הסעיפים האלה ייגזרו מזה. לא יכול להיות שכל הדיון פה, ואני נמצאת פה מתחילת הדיון, עוסק בהאם הבחור החרדי יסתדר או לא יסתדר. זו שאלה סופר חשובה, אבל היא לא קשורה לאיך מוסיפים עוד חיילים, היא קשורה לאיך עושים תקנות והתאמות לחברה החרדית שהן נדרשות, היא קשורה לאיך שומרים על התורה ועל לימוד התורה בכלל בתוך מדינה יהודית דמוקרטית, היא לא קשורה לחוק שירות הביטחון. אנחנו מבקשים שהסעיף של מיהו חרדי יהיה באמת אנשים שמוגדרים כחרדים כדי שהם יהיו תוספת למי שכבר מתגייס. אם אנחנו לא מגייסים תוספת אז לא עשינו בזה כלום. אז אנחנו יכולים החרדים האלה והחרדים האלה והנושרים האלה והנושרים האלה, אבל לא עשינו בזה כלום. המטרה שלנו היא להוסיף חיילים, המטרה שלנו היא צורכי הביטחון. זה לא רק הקלת הנטל. דיברו פה על הקלת הנטל, זו תוצאה, הסיפור הוא הביטחון, הסיפור הוא הרחבת שורות צה"ל ואנחנו מבקשים שחוק שירות הביטחון יתעסק בזה. אם יש סעיף של הגדרת חרדי רק כדי להתאים שהחרדים יתגייסו לצבא, זה לא בחוק שירות ביטחון. אפשר לעשות חוק מיהו חרדי, אפשר לעשות חוק מעמד לומדי התורה ואפשר לעשות חוק כבוד התורה, חוק יסוד שיהיה במדינת ישראל, אבל חוק שירות הביטחון וההגדרה של סעיף מיהו חרדי צריך להוסיף מבין מי שלא התגייס עד עכשיו. כל מה שנאמר פה בעצם נועד כבר מי שאנחנו יודעים שהוא מתגייס, רק לוודא שהוא חרדי והוא כן מתגייס. זאת לא המטרה, אנחנו מבקשים שהחוק יוסיף לנו עוד חיילים. (היו"ר ינון אזולאי)
דברי דובר/ת #1099 | 364 מילים
— המשך —
לא תכננתי להתייחס לזה, אבל לכל המילואימניקים פה יש זכות לדבר, אף אחד לא יחליט מי עשה יותר ומי עשה פחות, אז בבקשה לכבד את מי שנמצא לידך. לגבי הסעיפים בחוק. אני חושבת שרוב הדיונים פה על הסעיף נגעו באיך לאפשר לבחור חרדי להיות בצבא, השאלה אם אנחנו צריכים את זה בתוך חוק שירות ביטחון. המטרה של הסעיף בחוק שירות ביטחון של להגדיר מי זה חרדי זה לגייס את מי שלא התגייס עד עכשיו. אם זה אנשים שממילא מיועדים לגיוס אז יכול להיות שבאמת קשה להם לחזור לבית חרדי וצריך לעשות יותר התאמות וצריך לקבוע תקנות, אבל זה לא קשור לסעיף עצמו שהמטרה שלו זה להוסיף חיילים. זה חוזר לסעיף המטרה של החוק. אם סעיף המטרה יהיה צורכי הביטחון והרחבת השורות בצה"ל, לאור זה שיש לנו הרבה חזיתות, אז גם כל הסעיפים האלה ייגזרו מזה. לא יכול להיות שכל הדיון פה, ואני נמצאת פה מתחילת הדיון, עוסק בהאם הבחור החרדי יסתדר או לא יסתדר. זו שאלה סופר חשובה, אבל היא לא קשורה לאיך מוסיפים עוד חיילים, היא קשורה לאיך עושים תקנות והתאמות לחברה החרדית שהן נדרשות, היא קשורה לאיך שומרים על התורה ועל לימוד התורה בכלל בתוך מדינה יהודית דמוקרטית, היא לא קשורה לחוק שירות הביטחון. אנחנו מבקשים שהסעיף של מיהו חרדי יהיה באמת אנשים שמוגדרים כחרדים כדי שהם יהיו תוספת למי שכבר מתגייס. אם אנחנו לא מגייסים תוספת אז לא עשינו בזה כלום. אז אנחנו יכולים החרדים האלה והחרדים האלה והנושרים האלה והנושרים האלה, אבל לא עשינו בזה כלום. המטרה שלנו היא להוסיף חיילים, המטרה שלנו היא צורכי הביטחון. זה לא רק הקלת הנטל. דיברו פה על הקלת הנטל, זו תוצאה, הסיפור הוא הביטחון, הסיפור הוא הרחבת שורות צה"ל ואנחנו מבקשים שחוק שירות הביטחון יתעסק בזה. אם יש סעיף של הגדרת חרדי רק כדי להתאים שהחרדים יתגייסו לצבא, זה לא בחוק שירות ביטחון. אפשר לעשות חוק מיהו חרדי, אפשר לעשות חוק מעמד לומדי התורה ואפשר לעשות חוק כבוד התורה, חוק יסוד שיהיה במדינת ישראל, אבל חוק שירות הביטחון וההגדרה של סעיף מיהו חרדי צריך להוסיף מבין מי שלא התגייס עד עכשיו. כל מה שנאמר פה בעצם נועד כבר מי שאנחנו יודעים שהוא מתגייס, רק לוודא שהוא חרדי והוא כן מתגייס. זאת לא המטרה, אנחנו מבקשים שהחוק יוסיף לנו עוד חיילים. (היו"ר ינון אזולאי)
דברי דובר/ת #1099 | 364 מילים
◂ 8 הפסקות — לחצו להצגה
אבל אתה הפרעת לכולם.
דברי דובר/ת #1108 | 4 מילים
— המשך —
אבל אתה הפרעת לכולם.
דברי דובר/ת #1108 | 4 מילים